מה זה סינדרום הפרה-אקסיטציה

ממצא האקג על שם וולף פרקינסון וויט (WPW SYNDROME)

נמצא אצל 1-3 מכל 1000 איש, קצת יותר אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

כאשר רב הילדים עם התבנית הזו אינם סימפטומטים.

תבנית האק"ג מוגדרת על ידי מרווח הולכה בין העלייה לחדר(שנקרא PR ) קצר מהנורמאלי ועליה איטית של החלק הראשון של הסיגנל החדרי (תבנית הנקראת דלתא)

הסיבה לכך הינו סיב חשמלי (על שם קנט)המחבר באופן לא תקין את מעבר החשמל בין העליה לחדר בתוך הלב וגורם לכווץ לא תקין של חדרי הלב.

מיקום הסיב הזה יכול להיות כמעט בכל מקום בחיבורים בין העליה לחדר ותבנית האקג מתארת את מיקומו הספציפי ויכולה להיות מפוענחת על ידי קרדיולוג ילדים ובעיקר מומחים בהפרעות קצב ( אלקטרופיזיולוגים) אולם גם כאן אין חפיפה מוחלטת בין הממצאים באקג לבין האנטומיה האמיתית בלב.

חלק מהסיבים האלה מולכים חשמל לא רק מהעליה לחדר אלא גם מהחדר לעליה וכך יכול להווצר מצב של מאין מעגל חשמלי נוסף בתוך הלב הגורם לפעימות לב מהירות (וזה נקרא SVT ).

אם למטופל יש ממצא של WPW וגם אירועי דופק מהיר הוא יוגדר כבעל הסינדרום על שם וולף פרקינסון וויט (WPW SYNDROME ).

היכן הסכנה…

אצל חלק מהמטופלים עם WPW קיימת אפשרות למעבר מאד מהיר של חשמל דרך הסיב הזה תוך דילוג על מערכת ההגנה הנורמאלית של הלב שתפקידה להאט קצבים מהירים. במצב כזה (שקיים בערך אצל 1 מכל 1000 אנשים עם התופעה של WPW) קיימת יכולת של מעבר מאד מהיר של הפרעת קצב עלייתית אל החדר דבר שיגרום להפרעה חשמלית מסכנת חיים

בכדי להבדיל בין המצבים מסכני החיים לאלו שאינם כאלה ניתן להשתמש במספר דרכים שמדמות קצב מהיר בלייה ובדיקה האם הוא מועבר אל החדר. במידה והוכח שאין מעבר של קצב מהיר אין סכנה להווצרות הפרעת קצב זו.

ומה לגבי ספורטאים:

הנחיות האיגוד האמריקאי (AHA ) וכן הנחיות הוועד האולימפי העולמי דורשות שספורטאי שאצלו נמצאה תבנית WPW יעבור הערכת סיכון על ידי מבחן מאמץ בכדי לראות אם היא חולפת באופן חד בקצב מסויים. אם לא הצלחנו להוכיח את הדבר הנ"ל יש צורך בבירור אלקטרופיזיולוגי (שנקרא EPS ). ואם נמצא סיב המעביר חשמל במהירות גבוהה (תוך פחות מ 250 אלפיות השנייה) יש צורך בצריבה לשם העלמת מקור הסכנה.

קיימת אפשרות לבדיקת הסיב בצורה שאינה פולשנית . בדיקה זו נקראת TEEPS

(TRANS ESOPHAGEAL ELECTROPHYSIOLOGICAL STUDY ). ובה אין צורך להחדיר צנתרים ללב אלא ניתן לבדוק את יכולות הסיב החשמלי דרך גירוי מהוושט.

בשנת 2020 עודכנו ההנחיות האירופאיות לגבי ספורטאים 2020 ESC Guidelines בהנחיות אילו ישנה התייחסות ספציפית לסינדרום על שם WPW, בוצעה הערכה ונמצא כי שליש מהחולים עם תסמונת WPW עלול לפתח AF (פרפור עליות) ובמקרים כאלה, הולכה מהירה על המסלול הנוסף עלולה להוביל לפרפור חדרים (VF) ומוות פתאומי.

בספורטאים תחרותיים עם מסלול נוסף כמו ב- WPW גם אם הם אסימפטומטים יש לבצע בדיקה אלקטרופיזיולוגית (EPS) בכדי להעריך את הסיכון למוות פתאומי.
במקרה של ממצא בסיכון גבוה, מומלץ אבלציה (צריבה בקור או בחום) של הסיב הנוסף.
עבור ספורטאים המסרבים אבלציה, או אם ההליך קשור עם סיכון גבוה, ניתן לדון בכל מקרה לגופו כולל הצורך בשימוש בטיפול תרופתי.

יש לציין, שבילדים מתחת לגיל 12, הסיכון ל-תמותה כתוצאה מהעברת ההולכה המהירה בין העליות לחדרים נמוך מאוד. וההחלטה אם לצרוב או להמתין תלויה בהתקיימות סימפטומים (הפרעת קצב ממקור על-חדרי שגורמת לדופק מהיר)

ומה לגבי חזרה לאימונים לאחר צריבה?
במתאמנים/ספורטאים המבצעים פעילות גופנית בשעות הפנאי ובעצימות נמוכה עד בינונית
בדרך כלל ניתן לחדש שבוע לאחר אבלציה אם אין סיכון להישנות הפרעת קצב.
חידוש ספורט תחרותי אפשרי לאחר 1- 3 חודשים, עם מעקב אק"ג נוסף לאחר 6 חודשים ושנה (בהתחשב בסיכון הנמוך להישנות מאוחרת של ההולכה דרך הסיב הנוסף).
למרות שייתכן שיש קשר בין סוגי הפרעות הקצב וצורת ההולכה של הסיב החשמלי הנוסף וההיסטוריה של הספורט, אין נתונים לגבי שיעור הישנות גבוה יותר בספורטאים שונים לאחר אבלציה כאשר הספורט מחודש או לא, ומכאן שאין סיבה להגביל תוכניות פעילות גופנית מסיבה כזו.

Contact Us

Свяжитесь с нами

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​